על מסיבות בגן

September 8, 2016

 

לפני מספר ימים ישבתי עם חברה ומפה לשם התחלנו לשוחח בנושא הזמנת הורים למסיבות בגן. הילדים שלי כבר גדולים ולא הולכים לגן, אבל אני זוכרת את העניין הזה ככאב ראש גדול ולעיתים מאוד קרובות אירוע מתסכל במיוחד.

בכל גן יש חמישה אולי עשרה ילדים שהם "הלב הפועם" של הגן; משתתפים בכל פעילות, אוהבים לשיר ולרקוד בכל מקום ובכל זמן. אבל אם ניקח בחשבון שבגן יש בערך 35 ילדים, זה אומר שיש עוד (במקרה הטוב) עשרים וחמישה ילדים שהם ילדים "רגילים". יש להם חברים אבל אולי הם לא מסתדרים עם כולם. הם  אוהבים שירים ומוסיקה אבל לפעמים אוהבים את הפינה השקטה שלהם.
לנו הישראלים יש לנו אין ספור סיבות למסיבות וכל גננת רואה במסיבות הללו מבחן שבו עליה להפגין את יכולותיה כגננת. יש את חנוכה, שבועות, ט"ו בשבט, יום העצמאות, מסיבת סיום וכמובן יום המשפחה (בטח שכחתי כמה בדרך).

מטרת הדברים הנאמרים כאן היא לא להתלונן על הקושי שיש להורים להתארגן להגיע לאירועים הללו. ויש קושי והוא אמיתי והוא מתסכל. נזכור כי רוב ההורים עובדים ויש להם עוד ילדים וחלקם אף קטנים . צריך לארגן שכולם יגיעו בזמן, אבא ואמא והבייבי סיטר כי בל נשכח שאסור להביא אחים קטנים כי הם מפריעים.

אז לא זו לא המטרה שלי כרגע למרות שהנה הצלחתי בכל זאת להתלונן.
אני רוצה לדבר על האספקט הרגשי של המסיבות הללו. אני רוצה לשאול שאלות כמו: האם זה נכון להעמיד את הילדים בלחץ הזה בגיל כל כך צעיר? האם הם באמת מרווחים מזה משהו התפתחותי? ואם עשינו חשבון נכון ויש בגן עשרים וחמישה ילדים שלא ממש רוצים להשתתף. אז ברור שיש חמישה לפחות שגם יהיו מספיק בטוחים בעצמם בשביל להביך את ההורים ולהתחיל לצעוק "לא רוצה". גם במחיר שהגננת וההורים מאוכזבים מהם.
התשובות לשאלות הללו די ברורות. אבל אם רציתם פסיכולוגית שתגיד לכם את זה, בשביל זה אני כאן. הלחץ הזה לא מועיל לילד שלכם. האירוע הזה לא תורם בכלום להתפתחות של הילד שלכם. במקום חזרות תנו להם עוד זמן של משחק חופשי בחצר או בגן. משחק דמיוני עם חברים מפתח הרבה יותר את האינטליגנציה שלהם. אם יש לכם ילד שממש אוהב להופיע, דעו לכם שהופעה מול המשפחה בבית, אפילו קטנה ביום שישי בערב, תתרום הרבה יותר להתפתחות הביטחון העצמי שלו מאשר להופיע בגן.
ולהורים של אותם חמישה ילדים אני אומרת, אם הילד שלכם לא רוצה להופיע, זה בסדר, אפשר גם לא לבוא. אבל אם אתם חייבים לבוא – כי חייבת להתקיים מראית עיין של השקעה בילד – תנו לו לשבת ולהסתכל על כל שאר הילדים ואל תרגישו רע. להיפך תרגישו טוב שהילד שלכם יודע מה טוב לו ומה הוא רוצה ואתם מחזקים אותו במקום שלו.

הורים, לעיתים מגיעים לקליניקה עם חשש ותחושה שמשהו לא בסדר עם הילד שלהם כי הוא לא מוכן להשתתף בפעילויות הגן הללו. הדבר מאוד מלחיץ, כי ניתן לראות שרוב הילדים כן משתתפים ברמה כזו או אחרת. יכולים להיות הסברים שונים ומגוונים לקושי של הילד להשתתף, אף אחד מהם לא קשור להיותו של הילד, ילד רע או כזה שעושה דווקא. כל הילדים רוצים לרצות את ההורים ואת הגננת. וכפי שאמרתי מתוך שלושים וחמישה ילדים יהיו בסביבות החמישה שבפועל לא ישתתפו לאורך כל האירוע. הם אלו שמשהו בתוך הסיטואציה הזו גורם להם תחושות ,אפילו פיזיות, לא נעימות. למשל, ילדים עם רגישות למגע, יחששו מכמות האנשים במרחב קטן שעלולים לגעת בהם בצורה שלא נעימה להם. ילדים עם רגישות לרעש, יתקשו להתמודד עם כל התהליך של החזרות (המוסיקה הרועשת, הצעקות של הגננת מרוב לחץ וכיו"ב') וגם של האירוע. היות והאירוע אינו מקדם את הילד בשום דבר חשוב הרי שאין צורך לאתגר את הרגישות החושית שלו.
אם ביום יום בגן הילד שלכם משחק עם ילדים אחרים (אפילו אם יש רק חבר אחד) ומשתתף ברוב פעילויות הגן (שאינן מאתגרות אותו תחושתית) הרי שהכל בסדר. אם הקשיים התחושתיים מפריעים במקומות שכן חשובים להתפתחותו של הילד, כמו למשל הוא נמנע ממשחק עם ילדים, לא רוצה לצייר או לא מוכן לגעת בחומרים כמו בצק, חול וכדומה, אז יש צורך לגשת להתייעצות.

אם יש לכם שאלות נוספות אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

September 15, 2016

September 8, 2016

Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

יצירת קשר:

כתובת המשרד: הברזל 11, תל אביב (Tal Aviv)

מייל: halitdori@dorimedical.com

טלפון : 077-275-9002

Facebook: קישור לדף הפייסבוק

© 2015 Dr. Halit Dori Proudly created with Wix.com