מהי תקשורת? ומה קורה כשלילד שיש לקות בתחום התקשורת?
במאמר הזה אין לי כוונה לעסוק בהגדרות פסיכולוגיות או רפואיות לאף אחד מהנושאים. את זה כולכם יכולים לחפש בגוגל. אני רוצה לנסות ולהסביר את המושגים במילים פשוטות. כאלו שיעזרו לכם להתבונן בילד שלכם ולבחון את השאלה "האם לילד שלי יש קשיים תקשורתיים?". זכרו שגם אם בסופו של דבר התשובה שלכם תהיה "כן". אתם עדיין לא אנשי מקצוע ויש טעם להפנות את הילד לאבחון מסודר.
מספר נקודות חשובות לפני שמתחילים:
גם אם יגידו לכם שאפשר לאבחן לקות בתחום התקשורת בגיל צעיר מאוד באופן וודאי (מתחת לגיל שנה), קחו את הדברים בזהירות רבה. לעיתים גם כשיש את כל הסימנים בגיל שלוש עדיין אנחנו, אנשי המקצוע, יודעים שזה לא המילה האחרונה וילדים מפתיעים אותנו כל הזמן.
עם זאת, דעו שאם האבחנה נכונה היא לא תשתנה לאורך החיים. אולי היא תראה אחרת עם הגדילה של הילד אך אם ילד יפסיק להיות עם לקות תקשורתית הרי שהאבחנה היתה לא נכונה.
לקות תקשורתית היא לקות על הספקטרום האוטיסיטי. מדובר בספקטרום רחב. כמו כל תכונה אחרת (גובה, משקל וכיוב') הרי שרוב האוכלוסיה הינה בעלת יכולות תקשורתיות ממוצעות. חלק הם ממש מעולים בתחום- אותם נמצא על במות, נואמים ומשכנעים אותנו לקנות דברים שאולי לא רצינו בכלל. בקצה השני נמצאים אלו שאינם מתקשרים כלל עם הסביבה. בקצוות יש מעט אנשים באופן יחסי, אך עם ההתקרבות שלנו לממוצע נמצא יותר ויותר אנשים שהם פחות או יותר תקשורתיים. מתי יש בעיה תקשורתית? כשהקושי התקשורתי מפריע להתפתחות התקינה של הילד וליכולת שלו לגדול ולהיות עצמאי.
אז מהי תקשורת? במרווח שבין מה שאדם אחד אומר לאדם שני עוברים הרבה מסרים נוספים. המסרים הללו הם חלק גדול מהרכיב התקשורתי של השפה. נקח לדוגמא את הסיטואציה שבה אדם נכנס לקבל תוצאות של בדיקה רפואית. הרופא רואה אדם שנכנס בשקט, מתיישב בשקט על הכיסא ומשפיל את ענייו. הרופא יכול להסיק עוד לפני שנאמרה מילה אחת, שהאדם מדוכדך וכפי הנראה מאוד מודאג. מהצד השני החולה רואה את הרופא מחייך בזמן שהוא מסתכל במסמכים שעל השולחן. החולה יכול להסיק כי המסמכים קשורים לבדיקות שלו וכי כנראה המצב אינו רע כל כך ויש מקום לאופטימיות. כל ה""שיחה" הזו נערכה ללא מילים כלל למרות שמידע רב עבר בין שני הנוכחים בחדר ושני האנשים יכולים לעשות שימוש במידע הזה בכדי לנהל את שיחתם המילולית שתבוא לאחר מכן. זוהי תקשורת.
כלומר, גם ילדים אילמים או חרשים יכולים לקיים דיאלוג שלם עם הסביבה כבר בגיל צעיר מבלי לעשות שימוש במילה אחת. הם ידעו להסביר מה הם רוצים וימצאו דרכים יצירתיות להעביר את המסר שלהם, גם אם המסר מורכב.
בכדי ללמוד את החלק התקשורתי בשפה ילד צריך לשים לב לסביבה שלו וללמוד את ה"שפה התקשורתית" מבלי שבעצם נעשה לימוד פורמאלי שלה. אף אחד לא מסביר לילד שאם הוא רוצה משהו כדאי שיצביע עליו. הוא רואה אחרים עושים את התנועה הזו, מנסה אותה ורואה שהיא מביאה תוצאות.
מכאן אנחנו מגיעים לשאלה הבאה, מה קורה לילד כשיש לו לקות תקשורתית? צריך לזכור שילד עם לקות תקשורתית נולד עם הלקות הזאת. כלומר, עוד בשלבים שהוא תינוק בן יומו הוא לא מצליח לקלוט רמזים תקשורתיים מהסביבה. אבל אנחנו, ההורים, לא יודעים את זה. בנוסף צריך לזכור שמדובר בספקטרום. חלק גדול יותר מהילדים עם הלקות הם בדרגת חומרה שאינה קשה במיוחד (זוכרים..התפלגות פעמון של התכונה). ולכן הסיכוי שנגלה את הקושי הוא ממש קטן. אולי הילד קצת קשה ובוכה הרבה כי הוא חש שהוא לא יכול לנבא את הסביבה שלו. אבל יש הרבה ילדים תקינים לגמרי שהם יותר "קשים".
אולי שמעתם לא פעם את המושג "קשר עין" ואולי שאלו אתכם לא פעם האם הילד יוצר עמכם "קשר עין". יצירת קשר עין של הילד עם הסביבה שלו ובעיקר הסביבה הטיפולית היא מאוד חשובה. זו הדרך היחידה שבה הילד יכול לקלוט את האינפורמציה התקשורתית מהסביבה. אם הוא לא יוצר קשר עין עם אנשים כיצד יצליח ללמוד כיצד אנשים מתנהגים?
אם לאורך שנה/ שנה וחצי הילד היה עסוק בעולם המשחקים שלו ופחות שם לב והתעניין באנשים/ ילדים שסביבו יהיו לכך השלכות. הוא למשל יתקשה לשחק עם ילדים אחרים. הוא ירצה אולי לעשות את זה אבל ימצא את עצמו "פונה" אליהם בדרך כזו שגורמת להם להתרחק ממנו. למשל יחבק אותם, ינשק אותם ואולי ירביץ להם.
הוא גם יתקשה מאוד להסביר להוריו, למטפלת או לגננת מה הוא רוצה. בגילאים צעירים אנחנו מצפים מהילדים יותר להפעיל את ההורים ולא להיות עצמאיים כל כך. הם אמורים לבקש מאמא ממתק ולא ללכת ולקחת אותו בעצמם. במיוחד אם לצורך כך הם לוקחים כיסא ומטפסים מעל השיש או פותחים לבד את המקרר. העצמאות המוגזמת של הילד יכולה להצביע על כך שהילד עוקף את הקושי התקשורתי ובוחר לעשות דברים לבד.
הקושי התקשורתי יכול להביא להתנהגויות נוספות כמו התקפי זעם מאוד קשים בשל תסכול רב וקושי לקבל את אי ההתאמה של הסביבה לרצונות של הילד. כמו כן יכולות להופיע התנהגויות "מוזרות" שבבסיסן עומד הנסיון הלא יעיל של הילד להסביר את רצונותיו.
זכרו כי האבחנה של ילד על הפקטרום האוטיסטי כוללת את הקשיים בתקשורת אך גם כוללת קשיים נוספים שאולי נעסוק בהם במאמרים הבאים. אם אתם חשים שיש לכם שאלות או ספק לגבי הילד שלכם לאחר קריאת המאמר הזה. אני מזמינה אתכם לפנות אלי להתייעצות. בכל מקרה זכרו כי יש מה לעשות ויש איך לטפל ולקדם את הילד שלכם.